כללי
חוג לימודים לב״א (דו–חוגי וחד–חוגי)
חוג לימודים למ״א ולימודים לתואר דוקטור לפילוסופיה
ראש החוג: פרופ׳ רות עמר
חברי הסגל האקדמי
פרופסור מן המניין: פרופ׳ רוברט אלבז (אמריטוס), פרופ׳ ניצה בן–דב(אמריטוס), פרופ׳ חיה בר–יצחק (אמריטה), פרופ׳ יואל הופמן (אמריטוס), פרופ׳ רפאל וייכרט (אמן), פרופ׳ יוסף טובי (אמריטוס), פרופ׳ א״ב יהושע (אמריטוס), פרופ׳ צפורה כגן (אמריטה), פרופ׳ ראובן שהם (אמריטוס), פרופ׳ חיה שחם (אמריטה), פרופ׳ עליזה שנהר (אמריטה).
פרופ׳ חבר: פרופ׳ שחר ברם, פרופ׳ לאה הדומי (אמריטה), פרופ׳ ישראל המאירי (אמריטוס), פרופ׳ מאיר ויזלטיר (אמריטוס), פרופ׳ שרלוט ורדי (אמריטה), פרופ׳ נתן זך (אמריטוס), פרופ' ורד לב כנען, פרופ׳ דניס סובולב, פרופ׳ אברהם עוז (אמריטוס), פרופ׳ רות עמר, פרופ׳ בלומה פינקלשטיין (אמריטה), פרופ׳ גבריאל צורן (אמריטוס), פרופ׳ טוביה ריבנר (אמריטוס), פרופ׳ דינה שטיין.
עמית מחקר בכיר: פרופ׳ לריסה פיאלקובה.
מרצה בכיר: ד"ר נטשה גורדינסקי, ד"ר צפי זבה אלרן, ד״ר יוסף מילמן (אמריטוס), ד״ר אריה פילובסקי (אמריטוס), ד״ר ולדימיר פפרני, ד״ר רוית ראופמן.
מרצה: ד״ר עינת דוידי, גב׳ דורית רביניאן (אמן), גב׳ שרה שילה (אמן).
עמית הוראה: ד״ר רותם וגנר, ד״ר לילך לחמן, ד״ר רחל צורן, גב׳ תמי שם–טוב.
מזכירות החוג
עוזר מינהלי לראש החוג: גב׳ אורלי מיכאל
שעות הקבלה: ימים א׳—ה׳, בין השעות 12:00-10:00 ;לזמנים אחרים יש לתאם פגישה
מראש. דוא״ל: omichael@univ.haifa.ac.il
טלפון: 04-8249564
תואר ראשון
הלימודים לתואר ראשון (ב״א)
כללי
החוג לספרות עברית והשוואתית של אוניברסיטת חיפה מציג מסורת ותיקה של חקירה ספרותית, אשר במרכזה יחסי גומלין בין תחום הלימוד של הספרות העברית לדורותיה לבין האופק הספרותי והתרבותי הנרחב שפותחת הספרות ההשוואתית.
החוג מזמין מועמדים סקרנים ופתוחים להצטרף אלינו ולערוך הכרות מעמיקה עם מגוון עשיר של יצירות מופת על הקשרן ההיסטורי והתרבותי, כמו גם יצירות עממיות וטקסטים השייכים לתרבות השוליים.
החוג מקיים באופן רצוף מפגשים אקדמיים המפגישים את התלמידים עם יוצרים וחוקרים מתחומים מגוונים, דבר התורם לשיח האקדמי כמו גם היצירתי בתוך החוג ומחוצה לו. הלימודים נפתחים כל שנה גם בסתיו וגם באביב.
מטרת הלימודים
ללמוד על מהותו של הטקסט הספרותי בשלל מופעיו: כיצירה המבוצעת בעל-פה, וכיצירה כתובה, חזותית ודיגיטלית. הלימודים יתרמו לפיתוח מיומנויות מחקר, כתיבה אקדמית ויצירתית בצד פיתוח חשיבה ביקורתית, ניתוח מעמיק ופרשנות של טקסטים ספרותיים.
תכניות הלימודים לתואר ראשון
בחוג קיימות שתי התמחויות עיקריות: פרות עברית וספרות השוואתיסת, אותן ניתן ללמוד במסלול דו–חוגי יחד עם חוג נוסף או במסלול חד–חוגי מהשנה השנייה.
המגמה לספרות עברית
המגמה בנויה משני תחומים עיקריים:
1. ספרות המדרש, האגדה והספרות העממית:
בתחום הספרות העממית נלמדות יצירות מן הספרות העממית לדורותיה. נבחנת הפואטיקה של הספרות העממית והסוגות השונות כמו המיתוס, האגדה, המעשיה ועוד.
כמו כן, נידונות גישות מחקר שונות כמו הגישה ההשוואתית, הגישה הפורמליסטית, הגישה הסטרוקטורליסטית ועוד.
בתחום האגדה נלמדות היצירות הספרותיות של תקופת חז״ל, מן המאות הראשונות לספירה. אלה כוללות קטעי פרשנות קדומה למקרא (המדרש), וכן סיפורים, משלים ודברי חכמה (האגדה) שנדרשו ונלמדו בבית הכנסת ובבית המדרש. מטרת הלימודים במדור היא להקנות לתלמידים את הכרת צורותיה ותכניה של ספרות זו, תוך הערכה של מקומה בתהליכים היסטוריים, ספרותיים ומחשבתיים של תרבות עם ישראל ״בעת העתיקה״, כמו גם יחסיה עם המסורת העולמית של הספור העממי.
2. הספרות העברית החדשה:
בתחום הספרות העברית החדשה החוג מציע התבוננות מעמיקה בקורפוס עשיר של יצירות מן השירה, הדרמה, והפרוזה העברית שנכתבו משלהי המאה התשע עשרה ועד ימינו אלה. התמטיקה והפואטיקה (תכנים וצורות) המגוונות העולות ממגוון הטקסטים נוגעת בשני צירים ראשיים. מחד ליווי תהליך התחייה הלאומית, כמו גם ביקורת עליה, ומאידך ביטוי לנפש היחיד ולבטיו. ייחודה של הספרות העברית בצד נושאים אוניברסליים ודרכי מבע המשותפים לה ולכל הספרויות יעמדו לנגד עינינו בדיונים בטקסטים העבריים. כמו כן, נעסוק בגישות מחקר שונות בדגש על דרכי פרשנות המתחדשות.
המגמה לספרות השוואתית
המגמה מציעה מגוון רב של תחומי לימוד: הספרות הקלאסית (יוונית ולטינית), האנגלית, הצרפתית, הגרמנית, הרוסית, הספרדית ולטינו-אמריקאית. בשעורי המבוא ובשעורי הבחירה ניתן דגש על היכרות עם הזרמים המרכזיים שעיצבו תפישות של הטקסט הספרותי על סוגיו השונים כמו גם התוודעות אל תחנות היסוד בביקורת הספרות. השעורים המתקדמים והסמינרים פותחים אופקי לימוד שונים:
1. תולדות הספרות
לימוד פרקים נבחרים בתולדות הספרויות האירופיות בהקשר היסטורי ותרבותי. השאלות שעומדות במרכז הדיון עוסקות במקוריות, השפעה וחיקוי, התחקות אחר תרגומים וגלגולים תרבותיים של דימויים מרכזיים, תמות ספרותיות ומיתולוגיות בתקופות שונות. התחקות אחר גנאלוגיות של סוגי הספרות, נקודות מבט היסטוריות על צורות מבע, ריאליזם ופואטיקה.
2. סוגות ספרותיות
ההבחנה בין פרוזה לשירה, וכן בין סוגי הכתיבה השונים: שירה לירית, אפית, דרמה, רומן ועוד. לימוד האידיאולוגיות המוצהרות והחבויות של הסוגים הספרותיים וסוגי השיח השונים.
3. תיאורית הספרות
שאלות היסוד אודות הטקסט הספרותי, המחבר, הקורא ופעולת הפרשנות. לימוד ההצהרות הפואטיות, הביקורתיות והאסתטיות של יצירות ספרות ויצירות תיאורטיות על הספרות. מתודולוגיות פרשניות מתחומים שונים והשפעתם המעצבת על חקר הספרות כולל פילוסופיה, פסיכואנליזה, לימודי מגדר, פמיניזם ופוסט קולוניאליזם.
4. ספרות ותרבות
יחסי הגומלין בין הספרות לבין אמנויות אחרות, כגון ציור, פיסול, מוסיקה וקולנוע, כמו גם יחסיה עם תחומים אחרים כפילוסופיה, דתות, פולקלור, מדעי המדינה, משפט ופסיכולוגיה.
תנאי קבלה להתמחויות בספרות עברית או השוואתית:
1 .עמידה בתנאי הקבלה של האוניברסיטה ברמה הנדרשת על–ידי החוג (סכם 500)
2 .תלמידים שלא סיימו בית–ספר תיכון עברי יידרשו לעמוד בבחינת יע״ל/יעלנט ברמה הנדרשת בחוג 120 ובחלק הפתוח 115 לפחות.
3 .מועמדים שציונם במבחן יעל / יעלנט בין 100 ל-120 יוכלו לגשת למבחן כניסה החוגי, ובמידה והם יעמדו במבחן זה יוכלו להתקבל ללימודים בחוג על תנאי.
4 .בעלי בגרויות בספרות של חמש יחידות או בוגרי תכניות אחרות שבהן נלמדת הספרות באופן מעמיק ונרחב יוכלו לקבל הכרה בלימודיהם הקודמים עד 4 נ״ז ובנוסף עד 4 נ״ז על עבודת גמר בלימודים אלה. הלימודים הקודמים של כל מועמד ידונו על ידי הוועדה החוגית לתואר הראשון ועל בסיס פרטני בלבד.
מכינה ייעודית לחוג לספרות: מועמדים שאינם עומדים בציון הנדרש במבחן יע״ל/יעלנט מוזמנים לפנות לחוג לבדיקת אפשרות הקבלה למכינה חוגית.
המסלול הדו–חוגי — ספרות עברית
משך הלימודים 3 שנים ובמהלכן חייב התלמיד להשלים מכסה של 60 נקודות כדלהלן:
שיעורי חובה
מבוא לפרוזה (לקרוא סיפור) 4 שש״ס, 4 נ׳
מבוא לשירה 4 שש״ס, 4 נ׳
מבוא לדרמה ולתיאטרון או מיתולוגיה יוונית, 4 שש״ס, 4 נ׳
מבוא לספרות עממית, 4 שש״ס, 4 נ׳
מבוא למדרש ואגדה, 4 שש״ס, 4 נ׳
מבוא לשירה העברית בימי הביניים, 4 שש״ס, 4 נ׳
קריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים, 2 שש"ס, 1 נ"ז
תחנות בספרות העברית החדשה (בשנה ב׳), 4 שש״ס, 4 נ׳
מהי ספרות? (גישות ומושגי יסוד), 4 שש״ס, 4 נ׳
שיעורי בחירה
שיעורי בחירה בחוג בדרג 1 או 2, 8 שש״ס, 8 נ׳
במקום חלק משיעור בחירה הסטודנטים יוכלו להתנסות בסדנאות כתיבה קורסים ב״אשכולות״ (ראו למטה, ״קורסים מחוץ לחוג״), 8 שש״ס, 8 נ׳
2 סמינריונים סמינריונים במגמה לספרות עברית בתחומים שונים ואצל מרצים שונים או
סמינריון אחד בספרות עברית וסמינריון אחד בספרות השוואתית, 8 שש״ס, 8 נ׳
תנאי קדם לסמינריון: שמיעת קורס מבוא במדור והגעה לרמת פטור באנגלית.
*רישום באישור יועץ הב.א. החוגי בלבד
המסלול הדו–חוגי — ספרות השוואתית
משך הלימודים 3 שנים ובמהלכן חייב התלמיד להשלים מכסה של 60 נקודות כדלהלן:
שיעורי חובה
מבוא לפרוזה (לקרוא סיפור) 4 שש״ס, 4 נ׳
מבוא לשירה 4 שש״ס, 4 נ׳
מבוא לדרמה ולתיאטרון או מיתולוגיה יוונית, 4 שש״ס, 4 נ׳
קריאה וכתיבה של טקסטים אקדמיים, 2 שש"ס, 1 נ"ז
ספרויות אירופה, פרספקטיבות היסטוריות, חלק א׳ (שנה ב׳), 4 שש״ס, 4 נ׳
ספרויות אירופה, פרספקטיבות היסטוריות, חלק ב׳ (שנה ב׳), 4 שש״ס, 4 נ׳
מהי ספרות? (גישות ומושגי יסוד), 4 שש״ס, 4 נ׳
שיעורי בחירה
שיעורי בחירה בחוג בדרג 1 או 2, 20 שש״ס, 20 נ׳
במקום חלק משיעור בחירה הסטודנטים יוכלו להתנסות בסדנאות כתיבה קורסים ב״אשכולות״ (ראו למטה, ״קורסים מחוץ לחוג״), 8 שש״ס, 8 נ׳
2 סמינריונים סמינריונים במגמה לספרות עברית בתחומים שונים ואצל מרצים שונים או סמינריון אחד בספרות עברית וסמינריון אחד בספרות השוואתית, 8 שש״ס, 8 נ׳
תנאי קדם לסמינריון: שמיעת קורס מבוא במדור והגעה לרמת פטור באנגלית.
*רישום באישור יועץ הב.א. החוגי בלבד
שקלול הציון הסופי
25% ממוצע ציוני הסמינריונים.
75% ממוצע ציוני השיעורים.
המסלול החד–חוגי ספרות עברית/ספרות השוואתית
למסלול החד–חוגי יתקבלו תלמידים בשנה השניה ללימודיהם בחוג לספרות עברית והשוואתית, שסיימו לימודיהם בשנה א׳ בממוצע 80 לפחות. תלמיד הבוחר במסלול זה יתקבל אך ורק אם הוא עמד בכל תנאי המעבר בסוף שנה א׳, ולמד קורסים בהיקף של 8 נ׳ לפחות בחוג השני (נקודות אלו יאושרו כלימודי מיקבץ).
על התלמיד ללמוד מכסה של 120 נקודות כדלקמן:
קורסים בהתמחות עיקרית בהיקף של 60 נ׳
קורסים בהתמחות משנית בהיקף של 40 נ׳
שיעורים מתוך מקבצים בהיקף של 20 נ׳
סה״כ 120 נ׳
מיקבצים
על התלמיד להירשם למקבץ אחד או שניים בהיקף של 20 נ׳. התלמיד רשאי לבחור את הקורסים מבין המקבצים הבאים: המקבץ לפולקלור, המקבץ לדרמה או מקבץ אחר שיאושר ע״י יועץ הב.א. החוגי.
עבודות סמינריוניות
התלמיד יכתוב ארבע עבודות סמינריוניות:
שלוש עבודות סמינריוניות בהתמחות העיקרית ואחת בהתמחות המשנית. ניתן להירשם לקורסי מ.א. באישור יועץ הב.א. החוגי. חשוב: התלמיד לא יכתוב יותר משתי עבודות סמינריוניות אצל אותו מרצה.
הערות לכלל התלמידים:
* בשנה״ל תשע״ט ימשיך להתקיים קורס ״בין הלשונות״: פגישות עם יוצרים ומתרגמים בהנחייתו של פרופ׳ רפי וייכרט. הקורס יפגיש את התלמידים עם יוצרים ויוצרות בולטים מתחומים שונים הנוגעים לספרות העברית, הערבית והאנגלית. סופרות וסופרים, משוררות ומשוררים כמו גם מתרגמים ועורכים שפועלים בהווה בספרות הרב–גונית בישראל.
** משנה״ל תשע״ט סטודנטים מצטיינים יוכלו לקבל מנטורים אישיים מבין המרצים הבכירים בחוג, שילוו אותם משנת הלימודים הראשונה בחוג.
קורסים מחוגים אחרים (12/48)
החל משנה״ל תשע״ט על הסטודנט ללמוד 48 נ״ז בחוג על פי מבנה הלימודים החוגי קורסי חובה וקורסי בחירה ו–12 נ״ז מחוגים אחרים בפקולטה למדעי הרוח או מפקולטות אחרות (על פי החלטת החוג). 12 נ״ז אלה יכללו בתוכן את חובת הקורסים משלוש האשכולות המוצעים:
1 . ״דרך הרוח״
2. ״מדעי הנתונים״
3. ״חדשנות ויזמות״.
(ולא יהיו בנוסף להם.) פירוט בתקנון לימודי תואר ראשון בשנתון תש״פ.
תנאי מעבר, עבודות ובחינות
1. תנאי לגשת לבחינה או להגשת עבודה — נוכחות של 80% לפחות בשיעורים.
2. מעבר מדרג 1 לדרג 2
א. המעבר מדרג 1 לדרג 2 אינו חייב להיות בו זמנית בכל התחומים. התלמידים יתקבלו
ללימודים בדרג 3 לאחר השלמת המבואות באותו תחום.
ב. יש להשלים שני שיעורי חובה לפחות ולא פחות מ–12 נ׳ בסה״כ ובממוצע שנתי 60 .ציון
מינימום במבואות פרוזה ושירה הינו 60.
הערה: תלמיד שיכשל פעמיים בשיעור חובה לא יוכל להמשיך לימודיו בחוג.
3. הגשת עבודות סמינריוניות:
תלמיד חייב לכתוב שתי עבודות סמינריוניות, להוציא המסלול החד-חוגי, שבו התלמיד חייב לכתוב ארבע עבודות סמינריוניות. תלמידים המתמחים בספרות עברית יכתבו עבודה סמינריונית אחת בתחום הספרות העברית החדשה, והשנייה בספרות האגדה חז״ל או בספרות העממית, או עבודה סמינריונית אחת בספרות עברית והשנייה בספרות השוואתית. תלמידים המתמחים בספרות השוואתית יכתבו שתי עבודות סמינריוניות בשני תחומים נפרדים מתחומי הלימוד במגמה, או עבודה סמינריונית אחת בספרות השוואתית והשנייה בספרות עברית . תלמידים במסלול החד-חוגי יכתבו 3 עבודות סמינריוניות בהתמחות הראשית ועבודה סמינריונית אחת בהתמחות המשנית ככתוב לעיל.
מועדי הגשה בהתאם לתקנון האוניברסיטה
הערה: לא ניתן להגיש שתי עבודות סמינריוניות אצל אותו מרצה.
תכניות למועמדים מצטיינים (קבלה מותנית בפגישה עם ראשי התכניות):
תכנית בינתחומית ייחודית בספרות ופילוסופיה
התכנית מיועדת לתלמידים המעוניינים לרכוש ידע מעמיק במסורת ההומניסטית ולפתח חשיבה ביקורתית ועצמאית. הקורסים בתוכנית יעסקו בזיקה שבין פילוסופיה וספרות על היבטיה השונים מהעת העתיקה ועד ההגות של המאה ה–20.
תלמידי התוכנית יזכו לליווי אקדמי אישי לאורך כל שנות לימודיהם באוניברסיטה; ירכיבו בעצמם את מערך לימודיהם בתכנית; יבחרו נושאי מחקר וישתתפו בכיתות אמן עם חוקרים בעלי שם מן הארץ והעולם.
התוכנית נבחרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה וקרן ״יד הנדיב״ כתוכנית מצטיינת להובלת חידושים במדעי הרוח ומלווה בוועדה אקדמית המורכבת מחוקרים מובילים מאוניברסיטאות הארוורד, דיוק ואוניברסיטאות אירופאיות ואמריקאיות אחרות. התוכנית מציעה עשר מלגות שכר לימוד מלא בשנה לתלמידים מצטיינים.
אתר התכנית /http://philolit.haifa.ac.il/index.php/he
* אפשרות השלמת לימודי תואר דו–חוגי בהתמחויות העיקריות בשנתיים (כולל סמסטר קיץ) למועמדים בעלי פסיכומטרי 600 ומעלה. מומלץ כמובן להרשם לחוג נוסף המציע גם הוא אפשרות זו.
* שילוב עם החוג למערכות מידע: מדעי הרוח הדיגיטליים B.Sc .יש לעמוד בדרישות הקבלה לשני החוגים, דרישת הסף לחוג למערכות מידע: סכם 650 .פרטים באתר התכנית
humantities-digital-web/index.php/he/8…/228-hevra.haifa.ac.il/is.
* משנה״ל תשע״ט שילוב עם ״דרך רוח״, מועמדים בוגרי ״בית חינוך״ יוכלו לפנוות ליור הועדה החוגית ללימודי ב.א. לבדיקת האפשרויות.
מקבצי החוג לספרות בחוג ללימודים רב–תחומיים
מקבץ יוון ורומא: תרבות ומורשה קלאסית
המקבץ מציע מבחר קורסים העוסקים בהיסטוריה, בפילוסופיה, באמנות, בדת ובמיתוסים, בתרבות הפנאי ובׂשפות של יוון ושל רומא.
המקבץ בפולקלור
מטרות המקבץ: להקנות לתלמידים ידיעה והבנה בתחומים השונים של הפולקלור היהודי וההשוואתי – תרבות עממית, ספרות עממית, אמונות ומנהגים, אתנולוגיה, אתנוגרפיה ועוד. ליצור מפגש אינטרדיסציפלינרי בין תחומי הדעת השונים — ספרות, אמנות, היסטוריה, אנתרופולוגיה, חינוך ועוד. להכשיר תלמידים לעבודת שדה בתחום.
מבנה הלימודים: התלמיד יצבור 20 נקודות זכות כדלקמן:
מבוא לספרות עממית 4 נ׳
שיעורי בחירה במקבץ לפולקלור 12 נ׳
סמינריון 4 נ׳
תואר שני
הלימודים לתואר שני (מ״א)
יו״ר הוועדה החוגית ללימודים מתקדמים: פרופ׳ שחר ברם
מטרת הלימודים
לימודי התואר השני בספרות עברית והשוואתית, לימודים אלה מהווים המשך ללימודי התואר הראשון, ומטרתם להרחיב ולהעמיק את ידיעות הסטודנטים במחקר תיאורטי והשוואתי של ספרות העולם ובחקר הספרות העברית לדורותיה. מטרת הלימודים במסגרת התכנית לכתיבה יוצרת היא לשכלל את יכולת הכתיבה הספרותית האישית ואת המודעות לקשר שבין היצירה לבין המחקר.
תכניות הלימוד ומסלולי הלימוד
ספרות עברית והשוואתית — במסלול א׳ עם תזה ובמסלול ב׳ עם בחינות גמר בכתב ובעל פה
כתיבה יוצרת — במסלול ב׳ עם פרויקט גמר
מסלול אישי — במסלול א׳ עם תזה בהתייעצות ובאישור יו״ר ועדת המ.א.
מסלול מואץ למ.א — במסלול א׳ עם תזה ובמסלול ב׳ עם בחינות גמר בכתב ובע״פ באישור הוועדה החוגית לתואר השני בלבד
תנאי הקבלה לכלל המועמדים
מועמדים המבקשים להירשם ללימודי התואר השני בחוג חייבים למלא אחר התנאים הבאים:
1 .תואר ראשון בספרות עברית או השוואתית או חוג ספרותי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחו״ל, והשיגו בלימודי התואר הראשון (בכל אחד מהחוגים, או במסלול חד–חוגי) ציון 80 לפחות (בוגרי תואר ראשון בספרות יידרשו בציון 80 לפחות בקורסי החובה הבאים: מבוא לפרוזה, מבוא לשירה, מהי ספרות ובסמינרים).
בנוסף, מועמדים למסלול המחקרי (מסלול א) יוזמנו לראיון קבלה עם יו״ר הוועדה.
2 .על המועמדים להירשם בזמן הדרוש ולהגיש למדור הרשמה המסמכים הדרושים (מקור/נאמן למקור).
3 .מועמד בעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה, ששפת ההוראה בו אינה עברית, חייב לעמוד בבחינת ידע בעברית ברמה הנדרשת על–ידי החוג (יע״ל או יעלנט ) כתנאי לקבלתו ללימודים.
4 .מועמדים בוגרי אוניברסיטאות מוכרות מחו״ל וכן בוגרי אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה-GRE או בלימודי השלמה במסגרת התואר הראשון.
5. הוועדה החוגית לתואר שני רשאית לקבוע תכנית השלמות ספציפית לכל מועמד שהוא לצורכי לימודיו בהתאם להכשרתו הקודמת.
לפרטים נוספים, יש לפנות לתקנון לימודים לתואר שני.
ספרות עברית והשוואתית
הלימודים מתקיימים במסלולים א׳ ו-ב׳.
מבנה הלימודים במסלול א (כתיבת תזה)
משך הלימודים שלוש שנים
סמינר חובה: סמינר מתודולוגיות ותיאוריות 4 שש״ס
7 סמינרים בהיקף של 4 שש"ס כל אחד
סה״כ 32 שש״ס
עבודות סמינריוניות
התלמיד יגיש שתי עבודות סמינריוניות בשני תחומים שונים ואצל מרצים שונים.
זמני הגשת עבודות בהתאם לתקנון האוניברסיטאי
שפה זרה (בהתאם לנושא המחקר) עד רמת מתקדמים סה״כ 16 שש״ס אינה נכללת בשקלול
כתיבת תזה תעשה בהתאם להנחיות החוג לספרות והרשות ללימודים מתקדמים. יש למצוא מנחה ולהגיש הצעת מחקר עד תום שנה ב׳. כתיבת התזה תעשה בשנה ג׳.
מבנה הלימודים במסלול ב
משך הלימודים שנתיים
סמינר חובה: סמינר מתודולוגיות ותיאוריות 4 שש״ס
8 סמינרים בהיקף של 4 שש"ס כל אחד.
סה״כ 36 שש״ס
עבודות סמינריוניות
התלמיד יגיש שתי עבודות סמינריוניות בשני תחומים שונים ואצל מרצים שונים.
זמני הגשת עבודות בהתאם לתקנון האוניברסיטה
בחינות גמר בכתב ובע״פ
הנחיות לבחינות גמר בכתב ובע״פ ניתן למצוא באתר החוג לספרות – ״מידע לסטודנט״.
החוג מקיים בחינה בכתב בתאריכים קבועים מראש לכלל התלמידים המסיימים.
שקלול הציונים
מסלול א׳
40% עבודות גמר מחקרית (תזה)
30% 2 עבודות סמינריוניות
30% ציוני סמינרים
מסלול ב׳
20% בחינת גמר
45% עבודות סמינריוניות
35% ציוני סמינרים
התמחות בכתיבה יוצרת (מסלול ב׳ במגמה לספרות עברית עם כתיבת פרויקט גמר)
הלימודים כוללים סדנאות יצירה ולימודים עיוניים מתחומי ההוראה של החוג לספרות עברית והשוואתית. התוכנית מיועדת לתלמידים המעוניינים להרחיב את השכלתם האקדמית ולשפר את יכולת הכתיבה היצירתית. מטרת התוכנית להקנות מיומנויות כתיבה ולשפרן, לפתח חשיבה יצירתית וקריאה ביקורתית, לעורר רגישות כלפי השפה ולסייע ביצירה באמצעות המדיום הלשוני. התכנית מציעה התנסות בסדנאות יצירה בתחומים מגוונים כולל שירה, פרוזה ספרות ילדים ועריכה ספרותית.
תנאי הקבלה
תואר ראשון בחוג ספרותי בציון 80 ומעלה בכל אחד משני חוגי הלימוד. בנוסף לכך, על המועמדים להגיש קו״ח עדכניים וכן 4-3 עמ׳ של קטעי כתיבה בפרוזה או בשירה. תלמידים שכתביהם ימצאו ראויים, יוזמנו לראיון קבלה.
מועמדי התוכנית לכתיבה יוצרת שלא סיימו תואר ראשון בספרות זכאים לתוכנית השלמה מצומצמת של 8 שש״ס, שאותם יוכלו ללמוד במהלך השנה הראשונה ללימודי המ״א ולהשיג בהם ציון של 80 לפחות. עד סיום חובת ההשלמה הם ייחשבו כתלמידים על תנאי.
מבנה הלמודים
משך הלימודים שנתיים
5 סדנאות (4 שש״ס כ״א) 20 שש״ס
6 סמינרים לבחירת התלמיד (4 שש״ס כ״א) 24 שש״ס
סה״כ 44 שש״ס
הערות: יש אפשרות ללמוד 3 סדנאות ו–8 סמינרים או 4 סדנאות ו–7 סמינרים
חובות התלמידים
1 .הגשת שתי עבודות סמינריוניות עיוניות למרצים שונים.
2 .הגשת עבודת יצירה מורחבת באחת הסדנאות (שווה ערך לעבודה סמינריונית).
3 .הגשת פרויקט גמר אישי באחת מסדנאות היצירה. הפרויקט יורכב מחלק תאורטי ומחלק מעשי. התלמיד יקבל הסכמת הנחייה מאחד ממורי הסדנאות.
זמני הגשת עבודות בהתאם לתקנון האוניברסיטה
פרויקט גמר
תלמידי התכנית לכתיבה יוצרת (מסלול ב׳) יגישו פרויקט גמר בהנחיית אחד ממורי הסדנאות. הפרויקט יכלול חלק עיוני וחלק יצירתי בתיאום עם המנחה. הפרויקט יוגש בתום השנה השנייה ללימודים ולאחר חופשת הקיץ.
שקלול הציונים
30% פרויקט סיום
25% שלוש סדנאות
20% שתי עבודות סמינריוניות
25% ציונים בקורסים אחרים
תכניות חדשות מתשע״ט
תרבות ישראל: ספרות, מחשבה והיסטוריה במסלול א׳ עם תזה ובמסלול ב׳ עם בחינת גמר / פרויקט גמר
תכנית בין–אוניברסיטאית — התמחות בלימודי רוסיה ומזרח אירופה במסלול א׳ עם תזה ובמסלול ב׳ עם בחינות גמר
תרבות ישראל: ספרות, מחשבה והיסטוריה במסלול א׳ עם תזה ובמסלול ב׳ עם בחינת גמר / פרויקט גמר
ראש התכנית: ד״ר צפי זבה אלרן
לימודי תרבות יהודית–ישראלית הם הזדמנות להתוודע ליצירה היהודית לדורותיה באמצעות פריזמה אינטר–דיסציפלינרית, הכוללת לימודי היסטוריה, ספרות, אתנוגרפיה, אמנות, פילוסופיה ועוד. זו הזדמנות לבחון את גלגולם של מסורות, רעיונות ומושגים לא רק דיאכרונית, לאורך ההיסטוריה, אלא גם סינכרונית, בזירות תרבות, שפה ומבע מגוונות, ומעבר לדיכוטומיות השגורות של ׳יהודי׳ ו׳ישראלי׳, ׳גלותי׳ ו׳ציוני׳, ׳קאנוני׳ ו׳שולי׳, ׳גברי׳ ו׳נשי׳ ועוד.
פרספקטיבה זו עשויה לאתגר היררכיות של ידע וקאנונים ולבחון מחדש שאלות מוכרות ולנסח שאלות חדשות, שהינן רלוונטיות לחברה היהודית בעולם, כגון: — מה הייתה ירושתם הרוחנית של מנהיגים היסטוריים ואיזה בעיות נקשרו בהתקבלותם? — כיצד השתנתה והתפתחה תודעת המקום היהודית או ייצוגי האלוהות — מן העת העתיקה ועד זמננו? כיצד צמחה תרבות עממית בישראל ומהם תפקידיה האידיאולוגיים והחינוכיים, הגלויים והסמויים? — מהן החוויות המקומיות המשתקפות בשיר הישראלי, ומה טיבן של הזהויות המצטבלות בו? — מה מאפשר לנו בית המדרש כמרחב לימודי ייחודי? ועוד.
קהל יעד: אנשי חינוך, עשייה תרבותית ומחקר במקצועות הומאניסטיים בעלי זיקה ללימודי יהדות וללימודי ישראל.
מטרות התוכנית
1 .לחשוף את הסטודנטים למגוון מייצג של מסורות ויצירות יהודיות בפרספקטיבה היסטורית ותרבותית רחבה.
2 .לעורר את הסטודנטים לבחון מסורות ויצירות אלו מחדש באופן ביקורתי ויצירתי.
3 .לברר עם הסטודנטים את הרלוונטיות של מסורות ויצירות אלו לחברה היהודית בת זמננו, ולעורר בהם השראה לעיצוב לימודי התחום במסגרות החינוך.
4 .לפתח את כישורי הקריאה והכתיבה של הסטודנטים, להזין ולחדד את כושר ההערכה האסתטי שלהם.
לצד רכישת גופי ידע חדשים וביסוסן של מתודות קריאה ביקורתיות ויצירתיות באמצעות לימוד פרונטאלי, נבקש להעשיר את הסביבה הלימודית של הסטודנטים באמצעות מפגשי לימוד חווייתיים הכוללים התנסות בכתיבה פרשנית וכתיבה יוצרת, עריכת עבודה אתנוגרפית, מפגשים עם דמויות מחוץ לאקדמיה, השתתפות בסיורים וביקור במוסדות תרבותיים, למידה בחברותות ועוד.
מסלולי הלימוד
מסלול א׳ (מסלול עם כתיבת עבודת גמר מחקרית 32 שש״ס)
מסלול זה מורכב משיעורי חובה ושיעורי בחירה בהיקף של 32 שש״ס, לא כולל לימודי השלמה ולימודי שפות. במסלול זה נדרש התלמיד בכתיבת 2 עבודות סמינריוניות ובכתיבת עבודת גמר מחקרית )תזה(.
מסלול ב׳ (מסלול עם בחינת גמר/ פרויקט גמר 36 שש״ס)
מסלול זה מורכב משיעורי חובה ושיעורי בחירה בהיקף של 36 שש״ס, לא כולל לימודי השלמה. במסלול זה נדרש התלמיד בכתיבת 2 עבודות סמינריוניות ובעמידה בבחינת גמר/ פרויקט גמר.
תנאי קבלה
תנאי הקבלה כמקובל בחוגים לספרות עברית והשוואתית ובתולדות ישראל, וכן בהסתמך על ראיון אישי. תלמידים יוכלו להרשם לתכנית באחד החוגים עפ״י בחירתם.
מועמדים שאינם עונים על דרישות הקבלה יהיו חייבים בקורסי השלמה בהיקף שיקבע על ידי ראש התכנית, בתיאום עם החוגים השונים.
מבנה הלימודים
הלימודים יתפרשו על פני ארבעה סמסטרים, כולל סמסטר קיץ.
עבודת הגמר
א. נושא עבודת הגמר יוצע על ידי התלמיד ויאושר על ידי המדריך במהלך שנת הלימודים הראשונה.
ב. הצעת התזה תוגש לוועדת המוסמך של התלמיד בחוג האם.
ג. משך הלימודים במסלול זה עומד על שלוש שנים.
ד. ציון המעבר המינימאלי לעבודת גמר מחקרית (תזה) הוא 76( ממוצע ציוני השופטים)
בחינה /פרויקט גמר
פרויקט /בחינת גמר היקפו וטיבו יקבעו ע״י הוועדה החוגית בחוג בו התלמיד רשום
זמני הגשת עבודות בהתאם לתקנון האוניברסיטאי
תכנית בין–אוניברסיטאית — התמחות בלימודי רוסיה ומזרח אירופה במסלול א׳ עם תזה ובמסלול ב׳ עם בחינות גמר
ראש התכנית: פרופ׳ לריסה פיאלקובה
התכנית הבין–תחומית והבין–אוניברסיטאית בלימודי רוסיה ומזרח אירופה מעניקה הכשרה רחבה ומעמיקה במדעי הרוח באזור גאוגרפי ותרבותי זה, ומיועדת לתלמידי התואר השני (והשלישי) המעוניינים להתמחות בתחום לקראת קריירה אקדמית ומחקרית, או השואפים להכירו כרקע לעבודה עסקית, בין–לאומית או חברתית.
בתוכנית חוברות יחד ארבע אוניברסיטאות מחקר — אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר–אילן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת תל אביב — אשר משתפות פעולה בהוראה, מחקר והנחית סטודנטים ופועלות בתמיכת הקרן למדעי הרוח של המל״ג. התוכנית כוללת תשתית רחבה של מלגות לימודים ומחקר לתלמידי תואר שני (ושלישי) המתקבלים למסלול, תמיכה בלימודי שפות ואפשרות לחילופי סטודנטים במזרח אירופה מסלולי הלימוד.
מסלול א׳ (מסלול עם כתיבת עבודת גמר מחקרית 32 שש״ס)
מסלול זה מורכב משיעורי חובה ושיעורי בחירה בהיקף של 32 שש״ס, לא כולל לימודי השלמה ולימודי שפות. במסלול זה נדרש התלמיד בכתיבת 2 עבודות סמינריוניות ובכתיבת עבודת גמר מחקרית (תזה).
מסלול ב׳ (מסלול עם בחינות גמר בכתב ובע״פ 36 שש״ס)
מסלול זה מורכב משיעורי חובה ושיעורי בחירה בהיקף של 36 שש״ס, לא כולל לימודי השלמה. במסלול זה נדרש התלמיד בכתיבת 2 עבודות סמינריוניות ובעמידה בבחינות גמר בכתב ובע״פ.
תנאי קבלה
תנאי הקבלה כמקובל בחוגים לספרות עברית והשוואתית ובתולדות ישראל, וכן בהסתמך על ראיון אישי. תלמידים יוכלו להרשם לתכנית באחד החוגים עפ״י בחירתם.
מועמדים שאינם עונים על דרישות הקבלה יהיו חייבים בקורסי השלמה בהיקף שיקבע על ידי ראש התכנית, בתיאום עם החוגים השונים.
עבודת הגמר
א. נושא עבודת הגמר יוצע על ידי התלמיד ויאושר על ידי המדריך במהלך שנת הלימודים הראשונה.
ב. הצעת התזה תוגש לוועדת המוסמך של התלמיד בחוג האם.
ג. משך הלימודים במסלול זה עומד על שלוש שנים.
ד. ציון המעבר המינימאלי לעבודת גמר מחקרית (תזה) הוא 76 ( ממוצע ציוני השופטים)
בחינות גמר בכתב ובע״פ
הנחיות לבחינות גמר בכתב ובע״פ ניתן למצוא באתר החוג לספרות — ״מידע לסטודנט״.
החוג מקיים בחינה בכתב בתאריכים קבועים מראש לכלל התלמידים המסיימים.
זמני הגשת עבודות בהתאם לתקנון האוניברסיטאי
תכנית השלמות – לקראת הצגת מועמדות לתואר שני
מועמדים שאינם עומדים בדרישות הקבלה לתואר שני בחוג לספרות עברית והשוואתית מבחינת הדיסציפלינות שנלמדו בתואר הראשון או מבחינת רמת הציונים בתואר הראשון, רשאים להציג מועמדות לתכנית זו. תכנית ההשלמות תקבע על פי שיקול ועדת המ״א החוגית ובאישורה.
עם סיום תכנית ההשלמות כנדרש (קבלת ציון 80 בכ״א מהקורסים), יהיה ניתן להרשם מחדש ולהציג מועמדות ללימודי התואר השני. תכנית ההשלמות תיקבע על ידי ועדת המ.א.
על בסיס פרטני ובהתאם לרקע האקדמי של כל מועמד, תוכנית זו תכלול קורסים בהיקף עד 20 שש״ס. מתוך קורסים אלה, על הסטודנט יהיה להשלים שני סמינרים בהיקף 4 שש״ס כל אחד ולכתוב לפחות עבודה סמינריונית אחת.
* הוועדה החוגית לתואר שני רשאית לקבוע תכנית השלמות ספציפית לכל מועמד שהוא לצורכי לימודיו בהתאם להכשרתו הקודמת.
הערות לכלל התלמידים
— המתמחים במסלול ב בספרות עברית והשוואתית פטורים מלימודי שפה זרה שניה.
— הזכאות לתואר מוסמך במסלול ב׳ (עם בחינות גמר או פרויקט גמר בכתיבה יוצרת) אינה מאפשרת לימודים ישירים לקראת תואר שלישי.
— כל תלמידי המ.א. ידרשו להשתתף בשישה מפגשים אקדמיים במהלך התואר: סמינר מחלקתי, פורום מחקר, כנסים אקדמיים (לא כולל כנס תלמידי מחקר) וימי עיון. במידה ויש ספק יש לפנות למזכירות החוג.
— משנה״ל תשע״ט: אפשרות ללימודים ביום מרוכז.
תעודות סיום
מוסמכי כלל התוכניות יהיו זכאים לתעודת מוסמך בחוג לספרות עברית והשוואתית.
מסלול מואץ למ״א
תלמיד לתואר ראשון שיזוהה כמצטיין על פי הקריטריונים של החוג יוכל להירשם ללימודי מסלול מואץ לקראת השנה השלישית ללימודי הב״א שלו. לתכנית יתקבלו תלמידים שסיימו את לימודיהם בחוג בשנים א׳-ב׳ בציון ממוצע 90 ומעלה, יומלצו על ידי מורי החוג לוועדה החוגית ללימודים מתקדמים ויעמדו בראיון קבלה אצל ראש החוג או יו״ר הוועדה החוגית לתואר שני. היוזמה להתקבל למסלול המואץ יכולה לבוא מצד התלמיד או מצד מורי החוג.
תלמיד במסלול דו-חוגי ימציא אישור מראש החוג, שבו אין הוא ממשיך ללימודי מ.א., המציין כי תלמיד זה יוכל לסיים את חובות הלימודים לתואר בוגר עד תום השנה השלישית ללימודיו.
משך הלימודים לתואר ראשון ושני במסלול המואץ הינו 4 שנים למסלול ב׳ ו–5 שנים למסלול א׳.
התלמיד יחויב בכל מכסת הלימודים של התואר הראשון והשני.
קבלתו של תלמיד במסלול המואץ טעונה אישור דיקן הרשות ללימודים מתקדמים.
תלמיד שלא יסיים כל חובותיו לתואר בוגר בתום שנה ג׳ במסלול הדו–חוגי או החד–חוגי לא יוכל ללמוד במסלול המואץ למ״א.
מבנה הלימודים במסלול המואץ
בשנה ג׳ ללימודיו (האחרונה לתואר בוגר) ישלים התלמיד את יתרת חובותיו לתואר ראשון, ובנוסף לכך ילמד מתוך הקורסים המוצעים לתואר מוסמך כדלקמן:
— 3-2 קורסים מתכנית המ.א. כולל סמינר אחד בו יגיש עבודה סמינריונית עד לסך 12 שש״ס.
— תלמיד מסלול א׳ יתחיל את לימודיו בשפה זרה שניה (בהתאם להתמחות): 8 שש״ס מתחילים, (כאשר לימודי שפה למתקדמים יימשכו בשנה ד׳), או 8 שעות מתקדמים
— תלמיד מסלול א׳ חייב בשנה זו למצוא מנחה לעבודת הגמר מתוך מורי החוג שיהיה גם היועץ שלו להכוונת לימודיו לשנה ד׳ של לימודיו.
בשנה ד׳ ללימודיו (הראשונה ללימודי המ.א.) ישלים התלמיד את חובותיו בלימודי המ.א. עד לסך של 32 שש״ס במסלול א׳ או 36 (44 שש״ס בתוכנית לכתיבה יוצרת) במסלול ב׳. שיעורים אלה יכללו לימודים בחוג ולימודי בחירה.
— בשנה ד׳ ישלים התלמיד הגשת 2 עבודות סמינריוניות במסלול א׳ או 3 עבודות סמינריוניות במסלול ב׳.
— התלמיד ימשיך בשנה זו בהשתתפות באירועים האקדמיים בחוג שלעיל ותלמיד מסלול א׳ שטרם השלים את לימודי שפה זרה שניה ברמת המתקדמים ישלימה בשנה זו.
— תלמיד המסלול א׳ יהיה חייב לקבל אישור להצעת התזה מהועדה החוגית ללימודים מתקדמים, ועד סוף השנה החמישית ללימודיו, חייב התלמיד לסיים את כתיבת עבודת התיזה המחקרית ולהגישה לשיפוט.
— על תלמיד מסלול ב׳, עד תום השנה הרביעית יהיה לעמוד בבחינות גמר לתואר השני כנדרש בחוג.
— ההיקף הכולל של שעות הלימוד הנדרשות לתואר זהה לזה שבתכניות הרגילות שבחוג.
דוקטורט
הלימודים לקראת תואר ד״ר (.Ph.D)
בספרות עברית והשוואתית
יו״ר ועדת הדוקטורט החוגית: פרופ׳ דינה שטיין
תנאי קבלה
רשאי להגיש מועמדות ללימודי תואר שלישי כל בעל תואר שני בחוג ספרותי כלשהוא באוניברסיטה מוכרת בארץ ובחו״ל שלמד במסגרת מסלול מחקרי (עם כתיבת עבודת גמר מחקרית) והשיג ציון 90 לפחות במהלך לימודיו ו–86 (בעבודת הגמר המחקרית).
יש לתאם פגישה עם יו״ר הועדה החוגית ללימודים מתקדמים טרם הצגת מועמדות.
שימו לב: מוסמכי חוגים אחרים המבקשים להתקבל ללימודי דוקטורט יחוייבו בלימודי השלמה. מוסמכים במסלול ב׳ (ללא כתיבת עבודת גמר מחקרית) לא יתקבלו אלא לאחר השלמת עבודת גמר מחקרית ברמה הנדרשת (ראו לימודי מחקר מקדים).
מועמדים מוסמכי אוניברסיטאות מוכרות מחו״ל וכן מוסמכי אוניברסיטאות בעלות שלוחות בישראל, אשר פועלות באישור המועצה להשכלה גבוהה, יחויבו לעמוד בהצלחה בבחינת ה–GRE ראה תקנון הרשות ללימודים מתקדמים.
תיק מועמד לקבלה יכלול:
1 .קורות חיים בעברית ובאנגלית.
2 .הצהרת כוונות בעברית ובאנגלית חתומה ע״י המנחה.
3 .תקציר נושא המחקר באנגלית.
4 .אסמכתאות על תואר ראשון, כולל תדפיס קורסים וציונים.
5 .אסמכתאות על תואר מוסמך, כולל תדפיס קורסים וציונים.
6 .שתי המלצות מאנשי אקדמיה, אחד הממליצים יהיה מנחה התיזה.
7 .הסכמת מנחה בכתב.
משך הלימודים
משך הלימודים לתואר השלישי הוא ארבע שנים, והוא מחולק לשני שלבים: שלב מחקר א׳ ושלב מחקר ב׳.
שלב מחקר א׳: משך הלימודים בשלב מחקר א׳ לא יעלה על שנתיים מתחילת סמסטר הלימודים בו התקבל התלמיד (כולל חופשת הסמסטר/הקיץ). במהלך תקופת לימודים זו, ולא יאוחר מסוף השנה האקדמית הראשונה, יידרש התלמיד להשלים את הצעת המחקר, לקבל את אישור המנחה להצעה ולהגישה לעיון הוועדה החוגית, וכן לעמוד בדרישות אחרות שהוטלו עליו על ידי הוועדה החוגית.
שלב מחקר ב׳: משך הלימודים בשלב מחקר ב׳ יהיה פרק הזמן שבין סיום שלב מחקר א׳ ועד ארבע שנים מתחילת הסמסטר בו התקבל התלמיד ללימודי תואר שלישי. במהלך תקופת לימודים זו, יידרש התלמיד להשלים את כתיבת עבודת הדוקטור, לקבל את אישור המנחה (והוועדה המלווה אם מונתה), אישור הוועדה החוגית, וכן להגישה לרשות ללימודים מתקדמים לצורך שיפוט.
מבנה הלימודים
בשלב הלימודים הראשון שימשך שנה אחת יעסוק התלמיד בהכנת תוכנית מחקר מפורטת שתוגש בחתימת המנחה/והוועדה המלווה במידה ותוקם ליו״ר ועדת הדוקטוראט החוגית.
עם אישור ההצעה יעבור התלמיד למעמד של תלמיד מחקר שלב ב׳. אישור הצעת המחקר כולל אישור וועדה חוגית וקורא חיצוני.
מדריך עבודת הד״ר/והוועדה המלווה במידה ותוקם, יקבעו לתלמיד המחקר את תכנית הלימודים שלו ואת היקפה; וועדת הד״ר החוגית תאשר את התכנית והיקפה. הוועדה רשאית להטיל על התלמיד חובת השתתפות בשיעורים בהתאם לצורך. בסמינריונים נדרשת רק חובת השתתפות פעילה ובלימודי השלמה ושיעורי עזר, כגון שפות זרות, התלמיד כפוף לדרישות הרגילות באותם קורסים. תכנית הלימודים תיקבע בידי ועדת הדוקטוראט עם קבלת התלמיד לשלב ראשון של לימודיו. המעבר משלב ראשון לשלב השני מותנה בהשלמה של לפחות שליש מן התכנית.
עם סיום עבודת המחקר יגיש התלמיד את עבודתו בחתימת המנחים ובאישור הועדה המלווה (במידה ותוקם) לועדת הדוקטוראט החוגית.
לאחר שתיערך בדיקה שתאשר כי אמנם סיים התלמיד את כל חובותיו כנדרש על-פי התקנון, תמליץ הועדה על העבודה לשיפוט ותעביר אותה לרשות ללימודים מתקדמים.
לימודי מסלול ישיר לדוקטורט
מועמד המבקש להירשם כתלמיד מן המניין למסלול ישיר לד״ר חייב להיות בעל תואר ראשון ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בחו״ל, ואשר השיג בלימודי התואר הראשון בשני החוגים בהם למד ציון משוקלל של 90 לפחות. תיק המועמד לקבלה יכלול את המסמכים הבאים (המסמכים הבאים יוגשו בשבעה העתקים לא כרוכים):
טופס בקשת קבלה ללימודים.
צילום תעודת גמר לב.א.
גליונות ציונים מאושרים לב.א.
המלצות משני אנשי אקדמיה.
קורות חיים בעברית ובאנגלית.
הצהרת כוונות.
תקציר נושא המחקר באנגלית.
אישור בכתב על הסכמת מנחה.
מבנה הלימודים במסלול ישיר לדוקטורט:
א. השלמת קורסים בציון מספרי בהיקף של 26 שש״ס לפחות ברמת מ.א., וסיומם בציון משוקלל של 90 לפחות.
ב. הגשת שתי עבודות סמינריוניות. על התלמיד להשיג בעבודות אלו ציון של 90 לפחות.
ג. תנאי מעבר משנה א׳ לשנה ב׳ הם השלמת קורסים בציון מספרי בהיקף של 13 שש״ס לפחות, סיומם בציון משוקלל של 90 לפחות והגשת עבודה סמינריונית שזכתה לציון 90 לפחות.
ד. הגשת הצעת מחקר לתואר שלישי לא יאוחר מתחילת הסמסטר הרביעי ללימודים.
משך הלימודים למטלות אלו הוא שנתיים.
לאחר אישור הצעת המחקר לדוקטור יעבור התלמיד לשלב ב׳ – משך הלימודים לכתיבת הדוקטור הוא שלוש שנים.
יש לעיין בתקנון לימודי תואר שלישי המופיע בחלקו הראשון של השנתון (או באתר האינטרנט של הרשות ללימודים מתקדמים).
הערה: הוועדה החוגית ללימודים מתקדמים שומרת לעצמה הזכות לא לקבל כל מועמד, גם אם עמד בדרישות הקבלה הרשמיות/גם אם הוא בעל ציונים מתאימים.
מסלול לימודי מחקר מקדים
נועד למועמדים שסיימו לימודי מ.א. במסלול ללא כתיבת תיזה ו/או לתלמידים שסיימו לימודי מ.א. בחוג שאינו ספרות בציון של 85 לפחות.
דרישות המסלול
א. השלמת כתיבת העבודה המחקרית (תיזה).
ב. במידת הצורך, עמידה בתכנית הלימודים אשר תוטל על ידי הוועדה החוגית ללימודי התואר השני.
ג. מועמד שאינו נדרש בתוכנית לימודים ע״י הוועדה החוגית ללימודי התואר השני אך השיג בתואר השני ציון סופי משוקלל נמוך מ-90 יחויב בשני קורסי סמינר ולהשיג ציון 90 בכל אחד מהסמינרים.
הערה: סיום הלימודים במסלול זה אינו מהווה קבלה אוטומטית ללימודי תואר שלישי.
יש לפנות ליו״ר הוועדה החוגית ללימודים מתקדמים לקביעת תכנית ההשלמות.